הרבה נשים מספרות לי שהן פשוט קורסות בפרידה מאדם גם אם יצאו תקופה ממש קצרה, הן חושבות עליו בלי הפסקה,כואבות את הפרידה, את האובדן,שואלות את עצמן מה הן עשו לא נכון,ומה הן יכלו לעשות אחרת...
וכל המחשבות האלו גורמות להן לייסורים ולכאב גדול.
אחרי שנים שהצלחתי לעזור לנשים בנקודת הזמן הספציפית הזו,לאחר שהבנתי מאיפה נובעת הבעיה ומה יכול לעזור, ולאחר שראיתי הלכה למעשה שזה עוזר ויוצר שיפור בהרגשה של הנשים ועוזר להן להתקדם הלאה, אני רוצה לעזור גם לך - יש 3 הבנות מהותיות שעוזרות:
ההבנה הראשונה:
אנשים הם קודם כל יצורים חברתיים, והאנושות לאורך מיליוני שנים התנהלה במבנה של שבטים, זה ממש מוטבע בגנטיקה שלנו, ולכן, אנחנו מחפשים את החיבור האנושי כל חיינו:
ונשים בספציפית, עוסקות יותר בשיחה ותקשורת, רבות מאיתנו הולכות למקצועות "נשיים", כאלו שיש בהם אינטראקציה ועזרה עם אנשים, וזו הבנה מאוד חשובה כאשר אנחנו ניפרדות מאדם אהוב.
בעצם שם בפרידה, נילקח מאיתנו חיבור שהוא מאוד הכרחי עבורנו,ולכן אנחנו חוות כאב מאוד גדול,
החיבור הזה הוא הכמיהה של כל אישה לאורך כל חייה, וכאשר אחד החיבורים האלו ניתק, על אחת כמה וכמה החיבור הזוגי, שזה חיבור שהוא מאוד מאוד עוצמתי עבור נשים, אנחנו חוות אובדן מאוד גדול, כאילו איבדנו חלק מגופנו, ונחפש להשלים אותו בכל דרך שהיא.
ההבנה השניה:
הרבה פעמים אם רק לרגע ניסתכל מעבר לכאב, מזוית ראייה אחרת, ניראה פתאום את כל אותם אי דיוקים שהיו במערכת היחסים הזו.
אם ניתבונן באמת על מערכת היחסים שהסתיימה, ניראה הרבה אי התאמות שהיו,שמתוך היותנו כ"כ זקוקות לקשר הריגשי, הדחקנו, לא התייחסנו, התעלמנו...
ברגע שאנחנו מסכימות לרגע לראות מעבר לאגו שלנו שניפגע(זה בסדר לכולנו יש כזה), מעבר לכאב הגדול, ואנחנו בוחרות לפקוח את העיניים שלנו ולהבין מה היה בזוגיות הזו, מה לא עשה לנו טוב, להבין איך אנחנו היינו בתוכה.. אז אנחנו רואות את האמת העירומה...
פגשתי ושוחחתי עם כל כך הרבה אנשים שאמרו לי שהם כל כך רצו להיות בזוגיות, שהם התעלמו מהסימנים שהקשר הזה לא בריא עבורם. כשאנחנו פוקחים עיניים, שם אנחנו יכולים ליצור מערכת יחסים טובה יותר בעתיד.
וזה מוביל אותנו להבנה השלישית:
ברגע שאנחנו מבינות את 2 הדברים הראשונים, אנחנו מתחילות להבין שהכאב שלנו הוא לאו דווקא על האדם שיצא מחיינו, לאו דווקא על אותו אדם שכל כך רצינו זוגיות איתו,
אלא הכאב הרבה פעמים על הזוגיות שרצינו ושיצאה מחיינו, על חלום הזוגיות או הנישואין, על איך שהרגשנו כשהייתה לנו זוגיות, על הביטחון שהיא השרתה עלינו, על כך שהיה מישהו שהתעניין ואמר לנו 'בוקר טוב' ו'לילה טוב', על הפחד שלנו לחזור לעולם הדיטים, על האכזבה שזה לא הצליח ועל הפחד שלא תהיה לנו אהבה חדשה.
ברגע שאנחנו עושות הפרדה בין כאב על הבחור שהלך לבין כאב על הזוגיות שהסתיימה אנחנו יכולות להמשיך הלאה יותר מהר - לתת לעצמנו את הזמן הדרוש לנו לעיבוד הכאב, אך לא לטבוע בתוך הכאב! וזה הבדל ענק!
כל כך הרבה פעמים אני מצאתי את עצמי כואבת פשוט כי אני לא רוצה להיות לבד, כל כך הרבה נשים בקליניקה, ברגע שהן קלטו את זה הן חשו הקלה.
כי אם הכאב הוא לא על הבחור, כי הבחור לא היה מדוייק,אז זה מגדיר את הכאב מחדש.
ועכשיו זה בידיים שלך - את יכולה לקחת את הזמן לכאוב ולהתאבל,אבל אח"כ המושכות בידיים שלך ואת יכולה לצמוח, לדייק את עצמך, להבין איך אפשר טוב יותר.
מוזמנת לכתוב לי בתגובות, האם 3 התובנות האלו עזרו לך.
שלך,
קרן.
Коментари